שרימפס באוזו בסגנון יווני

זאת מנה מצויינת שאכלנו בסלוניקי. הייתי חייבת לשחזר אותה בבית

את המנה הנפלאה הזאת אכלנו באוזריה קטנה בסלוניקי והיא לא יצאה לי מהראש.

סלוניקי היא עיר טעימה, צעירה ותוססת, וכמעט בכל מסעדה מקומית שתאכלו בה יהיה לכם טעים. המנות ברובן פשוטות, עשויות מחומרי גלם טריים במינימום סיבוך והתוצאות נהדרות.

אמנם טעמנו מבחר נאה של מטעמים בעיר, אבל מבחינתי המנה הזאת הייתה המנצחת הגדולה מכולן. אז חזרתי הבייתה וניסיתי לשחזר, והרי התוצאה לפניכם. אני לא יודעת אם כך מכינים אותה גם בסלוניקי, אבל מתקבלת כאן מנה טעימה מאוד ודומה למקור.

שרימפס באוזו בסגנון יווני

1-2 מנות

מצטיידים ב –

• 10-14 שרימפס גדולים מקולפים, מנוקים, שטופים ומיובשים (אפשר כמות מעט גדולה או קטנה יותר, לפי תיאבונכם ולפי כמה שנכנס למחבת בשכבה אחת. כמויות המרכיבים לרוטב נשארות ללא שינוי)

• קורט נדיב של מלח

• פלפל שחור טחון טרי

• 1 כף שמן זית

• 1 שן שום כתושה

• 4 כפות אוזו (רבע כוס)

• 4 כפות מים (רבע כוס)

• כחצי כפית רסק עגבניות (כן, לא יותר)

• 15 גרם חמאה קרה מאוד חתוכה לקוביות קטנות (רצוי לשמור את הקוביות במקפיא עד לשימוש)

• לקישוט - מעט פטרוזיליה קצוצה או טבעות דקות של בצל ירוק

מפשילים שרוולים –

• בישול המנה מהיר מאוד על אש גבוהה, לכן חשוב להכין את כל המרכיבים מדודים ומוכנים ליד הכיריים.

• ממליחים ומפלפלים את השרימפס. מערבבים כך שהתיבול יכסה אותם באופן אחיד.

• מוזגים את האוזו והמים לכוס, מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים עד שהרסק מתמוסס.

• במחבת רחבה שיכולה להכיל את כל השרימפס בשכבה אחת מוזגים כף שמן זית ומחממים על אש גבוהה. כשחם, מוסיפים את השרימפס בשכבה אחת ומטגנים על צד אחד עד לשינוי הצבע שלהם מאפור לכתום והפיכת רוב בשר השרימפס (אבל לא כולו) משקוף לאטום. הופכים את השרימפס לצד השני, מפזרים סביבם את השום הכתוש ומטגנים עד שעולה מהמחבת ניחוח שום נעים. נזהרים מהשחמת יתר.

• מוסיפים למחבת את תוכן הכוס עם האוזו, המים ורסק העגבניות. מגרדים את תחתית המחבת עם מרית עץ לשחרור כל מה שנדבק אליה בטיגון (עם הנוזלים שהוספנו זה אמור להשתחרר די בקלות), מערבבים הכל ומניחים לנוזלים לרתוח עד אשר הם מצטמצמים לכדי כ-3 כפות. מפזרים את קוביות החמאה הקרה בתוך הרוטב ומנערים את המחבת בחוזקה בתנועות סיבוביות עד אשר החמאה נמסה ויוצרת עם הנוזלים שבמחבת רוטב קטיפתי. מסירים מהאש ומפזרים מעל את הפטרוזיליה או הבצל הירוק.

• מגישים מיד.

פינת הפרקטיקה:

• כאמור, בישול המנה מהיר מאוד על אש גבוהה, לכן פחות יתאים כאן ללכת לחפש מרכיב כלשהו תוך כדי ההכנה. מומלץ מאוד להכין את כל המרכיבים מדודים וזמינים ליד הכיריים בתחילת הבישול.

• להכנת המנה עדיף להשתמש במחבת נירוסטה טובה ולא במחבת נון-סטיק. במחשבה ראשונה זה נשמע לא הגיוני, כיוון שהשרימפס יידבקו אליה מעט וישאירו עליה סימני טיגון. אבל זה בעצם בדיוק מה שנרצה לקבל כדי לשפר את טעם הרוטב - כשמוסיפים את הנוזלים למחבת ומגרדים את התחתית בעזרת מרית עץ, כל מה שנדבק משתחרר, מתווסף לרוטב ומוסיף לו המון טעם.

• חשוב מאוד בסוף הבישול להשאיר במחבת כמות מסויימת של נוזלים, כ-3 כפות, לפני שמפזרים את קוביות החמאה. בעזרת הנוזלים האלה החמאה תיצור רוטב קטיפתי אחיד (אמולסיה בין הנוזלים לחמאה). אם במקרה פספסתם את הנקודה בזמן הצמצום וכל הנוזלים התאדו, הוסיפו מעט מים רותחים כדי להגיע לכמות נוזלים מספקת, ערבבו את הכל היטב, ודאו רתיחה, ואז פזרו את קוביות החמאה ונערו את המחבת ליצירת הרוטב.

• בפינת הפרקטיקה אני בדרך כלל אוהבת להמליץ על דרכים איך אפשר להכין את המנה מראש לקראת אירוח ולהגישה במינימום איבוד טעם ומרקם. ובכן, את המנה הזאת לצערי אי אפשר להכין מראש. יחד עם זאת, כיוון שהיא ממש מהירה להכנה, כן אפשר לארגן מראש את כל מרכיביה מדודים (ומקוררים לפי הצורך) וממש לפני ההגשה להכין אותה לעיני האורחים המשתאים :)